למרות השימוש שעושים בו מקדמי ה-GenoLIE, "רצח עם" אינו מילה נרדפת להרג המוני או למלחמה שבה יש אבדות אזרחיות כבדות. זהו פשע מסוים בעל הגדרה משפטית מסוימת, והפער בין השימוש הרווח במונח לבין מה שנדרש כדי להוכיחו בבית משפט הוא עצום. אפילו האו״ם מכיר בכך שהשימוש וההבנה הרווחים של המונח — שעוותו במידה ניכרת ביחס להגדרה המשפטית — רחבים בהרבה ממה שהמשפט הבינלאומי מאפשר.[i]
פשע רצח העם הוגדר באמנת רצח העם משנת 1948, שנוסחה בעקבות השואה. לפי סעיף II, רצח עם פירושו מעשים מסוימים — הרג, גרימת נזק חמור, או יצירת תנאי חיים הרסניים — שנעשים "בכוונה להשמיד, השמדה מלאה או חלקית, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית, באשר היא קבוצה כזאת".[ii]
המרכיב החשוב ביותר בהגדרה זו הוא המילה "כוונה". החוק אינו שואל רק אם בני אדם מתו, או אם הם מתו במספרים גדולים. הוא שואל האם מבצע המעשה פעל מתוך מטרה ספציפית להשמיד קבוצה מוגנת בשל השתייכותם של חבריה לאותה קבוצה. ההנחיות של האו״ם עצמו מכנות את הכוונה "המרכיב הקשה ביותר לקביעה" ומדגישות כי לא פיזורה של קבוצה ולא מחיקתה התרבותית עומדים ברף הנדרש.[iii] במהלך ניסוח האמנה, הנציגים הבהירו במפורש שאבדות אזרחיות כבדות בזמן מלחמה אינן — ככלל — מהוות רצח עם.[iv]
בתי דין בינלאומיים יישמו את הסטנדרט הזה בעקביות ובקפדנות.
בפרשת בוסניה נגד סרביה משנת 2007, בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) אישר כי בסרברניצה התרחש רצח עם — כ-8,000 גברים ונערים נרצחו — אך נמנע מלקבוע שסרביה אחראית לביצועו, וקבע רק כי היא לא מנעה את רצח העם ולא הענישה את מבצעיו.[v]
בפרשת קרואטיה נגד סרביה משנת 2015, בית הדין דחה את טענות רצח העם של שני הצדדים וקבע שאף אחד מהם לא הוכיח כוונה ספציפית.[vi] הסטנדרט שקבע בית הדין באותה פרשה להסקת כוונה לרצח עם מתוך דפוס התנהגות הוא שהכוונה חייבת להיות "המסקנה היחידה שניתן היה להסיק באופן סביר".[vii] במילים פשוטות, אם קיים הסבר סביר אחר כלשהו להתנהגות, האישום ברצח עם נכשל מבחינה משפטית.
במקרה של עזה — שבו המונח המשפטי "רצח עם" עוות באופן נרחב — הטיעון בדבר רצח עם קורס לפי הסטנדרט שהוא עצמו מחייב, משום שקיימת מסקנה מתחרה, סבירה לחלוטין ומתועדת היטב:
- ישראל יצאה למלחמה בעקבות מתקפות חמאס על אזרחיה, במטרה לפרק את חמאס ולהבטיח את שחרור החטופים.
- מספר הנפגעים האזרחים היה תוצאה של לחימה בשטח בנוי נגד אויב שמטמיע את עצמו בכוונה ובציניות בתוך האוכלוסייה האזרחית שלו.
- מכיוון שהשגת מטרות מלחמה חוקיות בעקבות טבח באזרחיה היא הסבר סביר להתנהלותה של ישראל, כוונה לרצח עם אינה יכולה להיות המסקנה הסבירה היחידה. לכן, לפי המבחן של ה-ICJ עצמו, הטיעון בדבר רצח עם נכשל.
- יתרה מזו, לאורך המלחמה בעזה נקטה ישראל בצעדים יוצאי דופן כדי לצמצם פגיעה באזרחים, כולל שליחת אזהרות רבות לפני תקיפות ושמירה על הוראות פתיחה באש מחמירים, גם כאשר הדבר סיכן את אזרחיה וחייליה. אף אחת מהפעולות האלה אינה מתיישבת עם כוונה לרצח עם.
תומכי ה-Gaza GenoLIE טוענים לעיתים קרובות שה-ICJ כבר אישר את הטענה בדבר רצח עם, וזהו שקר נוסף. בינואר 2024, קבע בית הדין שחלק מהזכויות שדרום אפריקה ביקשה להגן עליהן הן "סבירות לכאורה", והורה על סעדים זמניים.[viii] אך קביעת הסבירות לכאורה מתייחסת לזכויות הפלסטינים כקבוצה מוגנת — ולא לקביעה שמתבצע רצח עם.[ix] שופטי ה-ICJ אף הדגישו את הפער בין הרף הנמוך באותו שלב מקדמי לבין המבחן המחמיר בהרבה שנדרש כדי לקבוע כוונה לרצח עם[x] יש להתייחס למשפט הבינלאומי ברצינות, ולא לעוותו ולקשטו כדי להפיץ טענות כוזבות על רצח עם במטרה לעשות דמוניזציה למדינה היהודית היחידה ולאנשיה, שמכירים היטב, מניסיון היסטורי, מה משמעותו של הפשע החמור ביותר שבפשעים הבינלאומיים.
"רצח העם בעזה" הוא אחד השקרים הגדולים של המאה ה-21. הוא נוצר וקודם על ידי רשתות אנטי-ציוניות ואנטישמיות בעקבות טבח 7 באוקטובר, במטרה למנוע מישראל להציל את חטופיה, לערער את הלגיטימיות של המדינה היהודית וללבות אנטישמיות ברחבי העולם.
קראו את החלק הבא כדי ללמוד עוד על פאזל Gaza GenoLIE.
[i]“Definitions of Genocide and Related Crimes,” United Nations. https://www.un.org/en/genocide-prevention/definition
[ii]Ibid, citing Convention on the Prevention and Punishment of the Crime of Genocide, Art. II, 1948.
[iii]Ibid.
[iv]Goda, “The Genocide Libel,” ISCA 2025-3, citing the Convention’s Travaux Préparatoires. https://isca.indiana.edu/publication-research/research-paper-series/norman-jw-goda-research-paper.html
[v]Application of the Genocide Convention (Bosnia v. Serbia), ICJ Judgment, Feb. 26, 2007. https://www.icj-cij.org/node/101888
[vi]Croatia v. Serbia, ICJ Judgment, Feb. 3, 2015; Summary of the Judgment. https://www.icj-cij.org/case/118
[vii]Ibid.
[viii]South Africa v. Israel, ICJ Order on Provisional Measures, January 26, 2024. https://www.icj-cij.org/node/203447
[ix]On the “plausibility of rights” distinction, “Implausible Confusion: The Meaning of ‘Plausibility,’” EJIL: Talk! https://www.ejiltalk.org/implausible-confusion-the-meaning-of-plausibility-in-the-icjs-provisional-measures/
[x]Declaration of Judge Nolte, appended to the January 26, 2024 Order. https://www.icj-cij.org/node/203447